עברית  |  English  |  
תאריך ושעה
 









מונה:


עד-אור מיפוי העיר העתיקה ירושלים

דף הבית  >>  חדשות
סוחרים נגד מורי דרך
( 26/07/2010,  יום שני)
קצה נפשם של סוחרי העיר העתיקה ממורי הדרך שדורשים 35% מבהתלו שלטים (בעיקר ברחוב הגיא, בין קנייה של קבוצת התיירים שהכניסו לחנויות הסוחרים. כיוון שכך, עשו מעשה: תלו שלטים (בעיקר ברחוב הגיא, בין התחנה ה-4 לתחנה ה-5) ובהם קריאה לתיירים לא לאפשר למורי הדרך לעשות את "האופשנאל" , הרווח המרכזי של מורה הדרך מתיירים ולרכוש מוצרים בכוחות עצמם .

חשיפת החומה העות'מאנית בשער יפו
( 06/06/2010,  יום ראשון)
במסגרת עבודות תשתית ברחבת שער יפו (ככר עומר אבן אלח'טאב), נחשף קטע מהחומה הטורקית שבין המצודה לשער יפו אשר נמפרצה ע"י הטורקים ב- 1898 לכבודו של הקיסר וילהלם השני בביקור בארץ. הפעם הבאה שניתן יהיה לראות את שרידי החומה יתכן ויהיה רק בעוד שערות שנים... גם החומה הבריטית התוחמת את החפיר הסמוך למצודה שנבנתה בעקבות הרחבת הכניסה וצמצום החפיר המקורי עומדת לפני סילוק מכיוון שהסתבר שהיא בנוייה מחומרים לא יציבים ובשנות ה-70 חוזקה ע"י מוטות ברזל. כעת הכוונה לסלק את הקיר הבריטי ולבנות במקומו קיר תיקני יותר.

חשיפה - הדקומנוס הביזאנטי
( 10/02/2010,  יום רביעי)
ב-135 לספירה, לאחר דיכוי מרד בר כוכבא, מממש הקיסר פובליוס הדרינוס את תכניתו והופך את ירושלים לעיר רומית בשם: אליה קפיטולינה. את העיר חוצים שני רחובות אורך: הקרדו לאורך רחוב בית הבד (חאן א-זית) והקרדו לאורך רחוב הגיא (אלואד) ששרידיהם נמצאו. רחוב הרוחב - הדקומנוס הרומי, לא אותר בוודאות ולא נמצאו שרידים מהתקופה הרומית. לדעת ד"ר דן בהט ספק אם היה דקומנוס בעיר הרומית. במסגרת שיפוץ רחבת עומר אבן אלח'טאב (שער יפו) התגלו שרידי הרחוב הביזאנטי. הזיהוי הביזאנטי מסתמך על מטבעות, כלי חרס וטבעת שאותרו מתחת לריצוף. בתמונה: ד"ר עפר שיאון מציג את מרצפות הרחוב בפני עיתונאים.

כספומט ברחוב דוד
לראשונה הוצב כספומט בשוק ברחוב דוד פינת רחוב המוריסטאן. ניתן להשתנש בו רק בשעות פתיחת החנות אבל זה גם חידוש למבקרים ולתיירים בשווקים.


בי"ס אלהודא מבקר בהר הבית
ערב חג הקרבן הגיעו תלמידי ביה"ס אלהודא מהעיר העתיקה לביקור בהר הבית. התלמידים התלבשו בבגדי עולי הרגל וערכו הקפות סביב קופסא שחורה שדימתה את אבן הכעבה. בתמונה המורות עם הילדים המחופשים.

רחובות שהתאסלמו? כתבו במעריב
בכתבה במעריב (28/10) פורסם ע"י רוני מלול כי עיריית ירושלים שינתה שמות של רחובות מעברית לערבית. כדוגמא צילמו את השילוט החדש של מעלות א-טאבונה ואת השילוט ה"ישן" של: רחוב פלוגת הכותל. העיתון לא יודע ששניהם הם השילוט החדש ולא יודע שהשלט "דרג' א-טובונה" היה באותו מקום מאז הירדנים וכי מדובר רק בסמטה קטנה שמחברת את רחוב השלשלת עם רחוב פלוגת הכותל. בכתבה הראו דוגמאות נוספות מוטעות כגון: מעלות המדרשה שהפכה חלילה לעקבת תכיה (ב-כ' אדוני העורך ולא ב-ק') והם פשוט לא מבינים שהשם העברי לא ניתן ע"ש בית מדרש יהודי אלא השם העברי הוא תירגום של השם הערבי כי תכיה היא מעון לדרווישים שהם נזירים מוסלמיים. הטעות נובעת מהטעייה של הכתב ומחוסר היכרות ההיסטוריה והשטח וחבל שעיתון מעריב ייצר כתבה לא רצינית.  
http://www.nrg.co.il/online/54/ART1/959/271.html

סבלים מסודרים
מרחב דוד (קישלה) בסיוע עריית ירושלים הסדירו את תופעת עגלות הסבלים בעיר העתיקה. הוקצו שעות מוגדרות לתנועתם כדי לא להפריע את מהלך החיים בשעות העומס, מיספרו את העגלות וצבעו אותם לפי מיקומם: שער יפו בכחול ושער שכם באדום.העיר מתחילה לקבל צורה של עיר מאורגנת.

הרמב"ם והר הבית
( 25/10/2009,  יום ראשון)
למרות שכל הפוסקים האוסרים כניסת יהודים להר הבית מסתמכים על הרמב"ם, הרי הוא עצמו ביקר ואף התפלל בהר: "וביום שלישי בשבת ארבעה ימים לירח מרחשון שנת שש ועשרים ליצירה (1165) יצאנו מעכו לעלות לירושלים תחת סכנה ונכנסתי לבית הגדול והקדוש והתפללתי ביום חמישי שישה לירח מרחשון" (פירוש למשניות). ביום ראשון, ז' מרחשוון, יציינו את יום עליית הרמב"ם להר הבית מכון המקדש ותומכיהם. כוונה זו הולידה מתיחות בטחונית ומשטרת ישראל החליטה להשאיר את הר הבית פתוח ליהודים ולערבים מתוך אמונה שיצליחו למנוע הפרות סדר. נאיביות משטרתית. ספק רב אם היום הזה יגמר ללא פצועים חלילה.

שירותים בכנסייה ללא נייר וסבון
לאחר 6 שנים של מו"מ בין העדות השונות בכנסיית הקבר בתווך מ"י, סיימו לבנות שירותים ציבריים מפוארים בתוך הכנסייה. במתחם הנמצא בסמוך לרוטנדה יש 6 תאי שירותים לציבור ו-4 סגורים (2 של הארמנים ו-2 של האורתודוכסים). בתאי השירותים המיועדים לציבור , ממוקמות האסלות בקיר בגובה לא-סביר. אם רגליך קצרות, הן תשארנה באוויר..אין נייר טואלטבכוונה כי ואין אפילו את הקער בקיר עבור הנייר, בברזיות המפוארות אין סבון לשתיפת ידיים. ו-2 מתוך התאים הם "בול-קליעה"... כמובן שבתאים הפרטיים של העדות יש הכול. אז איך מחרבנים בכנסייה? תביאו נייר מהבית....


שיפוץ חזיתות שער יפו
עיריית ירושלים אמורה להתחיל בתקופה הקרובה את פרוייקט שיקום רחבת שער יפו (ככר עומר אבן אלח'טאב) וחזיתות החנויות שברחבה. לצורך זה ייסגר חלק מהרחוב, התנועה תוגבל למורשים בלבד והסוחרים יידרשו לשפץ את החלקים שהעירייה לא תממן מכספי הפרוייקט. מדובר בפרוייקט שייתן לאזור שער יפו יופי אולם הוצאתו לפועל כרוכה בתיאום מול גורמים רבים כולל בקרב הכנסיות השונות וספק אם ייצא לפועל בקרוב.

רחובות בלי בסטות
בפעילות יפה של המשטרה הוסרו הבסטות של הסוחרים ברחובות העיר. המשטרה התירה לסוחרים להציג סחורה מחוץ לחנות רקק המרחק שאינו עולה על 40 ס"מ מחזית החנות. כמעט כל הסוחרים מקפידים על כך והתוצאה היא של רחובות הרבה יותר מרווחים להולכי רגל. לציין במיוחד את העלמותם של הבסטות בשער שכם שהיו פזורות במרכז הרחוב שבין השער ובין צומת בית הבד (חאן א-זית) ורחוב הגיא (אלוד). משיחות עם סוחרי העיר עולה כי הם מברכים ומקבלים בהבנה את הדרישה.

סהר חדש ומוזהב לכיפת הסלע
באפריל 2009 תרמו הטורקים סהר מוזהב וחדש לכיפת הסלע. התקנתו התעכבה עקב אי תיאום עם ישראל ולאחר בקשות רשמיות ומסודרות אושרה החלפת הסהר הישן במתנה הטורקית. עכשיו לא רק ירדן הוסיפו זהב לכיפה אלא גם הטורקים. על זה נאמר: "שניים אוחזים בכיפה"..

מפתח כנסיית הקבר
אז מי מחזיק באמת במפתח? האיש הנו עבד אל-קאדר אדיב ג'ודה, מכונה "אבו איהאב", יליד 1930 שלטענתו, אבי המשפחה שהיה שיח' אלאקצא, קיבל את מפתח הכנסייה מידי צלאח א-דין ב- 1187. אדיב הוא זה שמוסר את המפתח לידי וג'יה נוסייבה "אבו עובאדה" אשר עולה על הסולם ופותח את השער כמסורת משפחתית שלדבריו קבלו אותה כבר בתקופתו של עומר אבן אלח'טאב (? ...) כאשר שניהם מתעצלים לקום מוקדם בבקר , מי שפותח את הכנסייה הוא עומר סומריין, עובד הכנסייה שלן במקום. מדהים לראות שגם המוסלמים מתהדרים בכל פיסת כבוד שניתן לנכס בכנסייה הנוצרית.

החלפן שמוטט את העיר
בשער שכם יושב לו חלפן כספים (עלי אלכורד) שהבטיח ללקוחותיו -ואף קיים- תשואה דמיונית חודשית. תושבים רבים אספו את חסכונותיהם והפקידו אצלו. התשואה הייתה לא קבועה כדי להימנע מחשש ריבית...החלפן כנראה עבד בשיטות של ברנרד מיידוף בארה"ב, לקח מזה ונתן לזה עד שפשט רגל והעיר העתיקה נבוכה... הערכה כי החובות לנושים מגיעים לעשרות מליוני דולרים שלא יוחזרו למשפחות שגייסו שנים פרוטה לפרוטה וחשבו לעשות כסף קל. פירסום החובות עלול להזיק למוסלמים שנרתעים מהלוואות בריבית ולכן רבים מסתתרים מהוצאה לרבים את דבר מסירת הכספים לסוחר בריבית .

רחבת חפירת הכותל
לפני מספר שנים, החליטו הקרן לפיתוח מורשת הכותל, להרוס את מבנה המשטרה הישן ולבנות במקום מבנה חדיש שיכיל גם את משרדי הקרן אולם כמובן יש לבצע חפירות הצלה. החפירות של שלומית הפכו לדבר העיקרי בגלל במימצאים המדהימים וכעת נראה כי הכוונה היא להרחיב את החפירות ככל שניתן. המשמעות היא שרחבת הכותל תחזור להיות צרה כמו ב-67 או שנלך ע"ג רצפה שקופה מעל אתר ארכיאולוגי. על האתר וחשיבותו ראו בקישור הר"מ
http://ifeel.co.il/page/10613

מזבלת חזקיהו
בריכת חזקיהו המזוה עם בריכת המגדלים של יוספוס, הפכה למפגע תברואתי ומשמשת מזבלה לגרים סביבה. במרכז הרובע הנוצרי, הפכה בריכת מים לממזבלה בשטח של 3150 מ"ר לבושתם של כל מי שאמון על טיפוח העיר. מה ניתן לעשות במקום? ניקיון יסודי ובניית גן משחקים לילדי העיר שמשוועים לגן ציבורי ומוצאים מקום רק במרחבי אלאקצא... צילום: ינואר 2009


מפות מוכנות-הזמינו ותהנו מהנחה   -   0524521113
לייבסיטי - בניית אתרים