עברית  |  English  |  
תאריך ושעה
 









מונה:


עד-אור מיפוי העיר העתיקה ירושלים

דף הבית >> כנסיות

כנסיות ומנזרים - שמות ומשמעותם
הכנסיות מסודרים לפי המיספרו של מפת "עד אור". 
כל הזכויות שמורות

 
שם הכנסייה/מנזר
מיקום
הסברים
1
כנסיית הקבר הקדוש
מרכז הרובע הנוצרי
הכנסייה החשובה ביותר של העולם הנוצרי.
מקום צליבתו, קבורתו ותחייתו של ישו.
ראו בנפרד פירוט על ההיסטוריה של הכנסייה, מכלול הקפלות ומשמעותם.
2
הפטריאכיה הקופטית
וכנסיית סט. אנטוניוס
תחילתה ב- 1236 שבה מונה ארכיבישוף קופטי בירושלים. הפטריאכיה ממוקמת בסמוך לתחנה ה-9 במתחם גדול שבו משרדי הפטריאכיה וכן כנסייה ע"ש אנטוניוס הקדוש (251-356) , נזיר מצרי, מייסד הנזירות במזרח הנחשב לאב הנזירות הנוצרית כולה. העדה מונה אלפי מאמינים בודדים בישראל מתוך תשעה מיליון החיים במצרים.
3
כנסיית סנט הלנה - קופטי
התחנה התשיעית
סמוך לתחנה התשיעית ולפטריאכיה בירושלים קיימת כנסייה ע"ש הלנה, אימו של קונסטנטיס ומוצאת הצלב הקדוש.  לפי המסורת הלנה הייתה זו שהביאה את הקופטים לירושלים לסייע בבניית כנסיית הקבר. בקצה הצפוני של הכנסייה ניתן לרדת במדרגות לבור מים עתיק וגדול שעד היום מכיל כמויות מים רבות. יתכן ובור זה היה חלק מהמחצבות באזור טרום בניית כנסיית הקבר. הכניסה לבור בתשלום.
4
הפטריארכיה היוונית אורתודוכסית
וכנסיית סנט הלנה וקונסטנטינוס
רחוב הפטריאכיה היוונית
הפטריאכיה הראשונה בירושלים,"אם כל הכנסיות", תחילתה לפי המסורת היא מימי יעקב, אחיו של ישו, הבישוף הראשון של ירושלים. בשנת 451 הועלתה ירושלים לדרגת פטריארכיה. במהלך השנים ניסו הלטיניים והארמנים לכרסם במעמדם אך הם התחזקו במאות ה-18-19 בעיקר בגלל הגיבוי של רוסיה שגם שיקמה את מבנה הכנסייה. הפטריאכיה ידעה זעזועים מצד המאמינים ערביי הארץ שדרשו שיתוף בהנהגה. הסכסוך הגיע ב-1908 למהומות ותגרות דמים. על גג הפטריאכיה כנסייה המנציחה את הקיסר קונסטנטינוס שקיבל את הנצרות כדת מועדפת באימפריה הרומית בשנת 324 ואת אימו הלנה שמצאה בירושלים את הצלב הקדוש והקימה את כנסיית הקבר. 
5
כנסיית מאר יעקוב –
ערביים יוונים אורתודוכסים
רחבת כנסיית הקבר
ע"ש ג'יימס (יעקוב), ר' עדת הנוצריים הראשוניים בירושלים. סמוך לכניסה לכנסיית הקבר, בקיר המערבי של הרחבה. משמשת את המאמינים הערביים אורתודוכסים ופעילה כל יום.
6
כנסיית סנט ג'ון – ארמני
רחבת כנסיית הקבר
 ג'ון הנו יוחנן המטביל. הכניסה דרך הקיר המזרחי של הרחבה, סמוך לכניסה של כנסיית הקבר והקפלות האתיופיות. הכנסייה סגורה ונפתחת רק פעמיים בשנה.
7
מנזר סנט אברהם – יווני אורתודוכסי
רחבת כנסיית הקבר
בפינה הדרום-מזרחית של הרחבה. משמש לצורכי מגורים. בעבר היה שייך המבנה לאתיופים אולם בשנת 1660 עבר המבנה ליוונים כיוון שהאתיופים לא יכלו לשלם לסולטאן התורכי את מיסיהם. על גג המנזר צומח עץ זית שלפי המסורת הוא העץ שאליו נקשר האיל בזמן עקידת יצחק ע"י אברהם ומכאן שמו של המנזר.
8
מנזר וכנסיית מטוכיון גת שמנים –
יווני אורתודוכסי
רחבת כנסיית הקבר
בסמיכות למסגד עומר. מתחם מגורים וכנסייה עם איקונה של מרים. ב- 25/8 מציינים את יום פטירתה והאיקונה נלקחת לגת שמנים למשך 10 ימים.
9
כנסיית אלכסנדר נייבסקי - רוסית
מול הכניסה הצפונית לכנסיית הגואל
הוקמה בסוף המאה ה-19 ע"י הכנסייה הרוסית הגולה הנקראים "הרוסים הלבנים" שברחו מהבולשביזם ב-1917 ואימצו עמדה פרו-צארית. שמה ניתן לה ע"ש נסיך רוסי, אלכסנדר יארוסלאוויטש פטרונו של הצאר אלכסנדר ה-3 שהדף פולשים גרמנים ושבדים מאדמת רוסיה ("המלחמה על הקרח" – 1242). הכינוי נייבסקי הנו ע"ש הנהר ניאבה, שם ניצח את השבדים. בחפירות שבוצעו בתחילת הבנייה ב-1857 נמצאה קשת מהתקופה הרומית שזוהתה כ"שער המשפט" ממנו סבורים הוציאו את ישו לצליבה מחוץ לעיר בגבעת הגולגולתא.   הארכיאולוגים משערים שזאת קשת ניצחון של אדריאנוס (135 לספירה). בסמוך לקשת בתוך הכנסייה עובר הקארדו הביזאנטי.   (כניסה בתשלום).
10
כנסיית הגואל –
לותראנית פרוטסטנטית
מוריסטאן
ע"ש עיקרון האמונה של מרתין לוטר הגרמני, מייסד הזרם הפרוטסטנטי במאה ה-16 ולפיו רק האל יכול להכריע מי יאמין וייגאל כחלק מגזירה קדומה ואין לאדם יכולת לשנות ולהיכלל בקבוצה זו. הכנסייה נבנתה בשנים 1893-1897 על שרידי כנסיית סנטה מריה וחלקים ממנה שולבו בכנסייה הנוכחית. הקרקע ניתנה במתנה ע"י הסולטאן העות'מאני ליורש העצר הפרוסי פידריך וילהלם (השלישי) שאף הניח את אבן הפינה. הכנסייה נחנכה במעמד הקיסר וילהלם השני. בצמוד לכנסייה קיימת אכסניה לותראנית ובה "קלויסטר" מטופח, חצר מהתקופה הצלבנית של מסדר ההוספיטלארים ובהמשך הרחוב עמוד זכרון למסדר זה. הכנסייה בולטת בזכות  מגדל הפעמונים  המתנשא לגובה של 40 מ'. ניתן לעלות (בתשלום) לתצפית. בסמוך לכנסייה  בי"ס פעיל ע"ש מרטין לוטר.
11
מנזר וכנסיית סנט חרלמבוס –
 יווני אורתודוכסי
ויה דולורוזה / רחוב אלחאנקה, בסמוך לתחנה השמינית
חרלמבוס היה כהן-דת אורתודוכסי של קהילת הנוצרים במגנזיה בתקופת שלטונו של הקיסר אלכסנדר סוורוס (222-235 לספירה). בעקבות עימות בינו ובין מושל המחוז, לוקיאנוס, נדרש חרלמבוס לוותר על אמונתו או להיענש. כיוון שסירב להתנכר לאמונתו הנוצרית, עונה קשות בכל חלקי גופו עד שיצאה נשמתו. הנוצרים מציינים את יום הזיכרון שלו ב-10 בפברואר.
12
הפטריאכיה האתיופית
 רחוב דיר אלחבש   
הכנסייה האתיופית מונה כ-25 מליון מאמינים ולפי אמונתם, מוצאם משלמה המלך ומלכת שבא. ב-1959 מונה לראשונה פאטריאך ממוצא אתיופי ע"י קיריל ה-5 ומאז השתחררו האתיופים מחסותה של הכנסייה הקופטית. בין העדות סכסוך על נכסים בירושלים. בראש הכנסייה בירושלים עומד ארכיבישוף, אחד מעשרת הארכיבישופים של הכנסייה האתיופית.  
 
13
דום פולסקי – מנזר פולני קתולי
רחוב עקבת אלבטיח
פירוש השם: הבית הפולני. מנזר הכפוף לר' הכנסייה הפולנית שבוורשא המפעילים במקום גם אכסניה לצליינים. למנזר מבנה גדול ברחוב החומה השלישית ובית יתומים במורדות הר הזיתים. הנזירות מנציחות את אליזבט הקדושה.
14
בי"ס אספניולי - קתולי
 
 
15
מנזר ספירידיון – יווני אורתודוכסי
מרכז רחוב הג'בשה, סמוך לחומה הצפונית.
 
סט. ספירידון היה בישוף קפריסאי במאה ה-4 לספירה, גופתו החנוטה נדדה לקונסטנטינופול ובמאה ה-15 הוחזרה לאי קורפו ע"י הכומר קלוקרסט. לדברי תושבי קורפו, הציל ספירידון את האי ארבע פעמים: פעם מידי התורכים, פעם מרעב ופעמיים ממגפות.
16
כנסיית האיחוד (הברית) האוונגליסטי - פרוטנסטנטי
רחוב השליחים
כנסייה קטנה ועצמאית המונה כ- 150 מאמינים בישראל. עיקר עיסוקים הוא בלימוד רוחני. מרכז הכנסייה הוא ברחוב הנביאים משנת 1890 ובעיר העתיקה קיימת הכנסייה מאז 1948.
17
מנזר וכנסייה סנט אביתימוס –
יווני אורתודוכסי
ברחוב סיידה, בצמוד לצומת רחוב השליחים
אויתימוס היה מגדולי הנזירים ולכן כונה "הגדול", מוצאו מארמניה, הגיע לארץ ב-406, התבודד במדבר יהודה ומת ב-473. על שמו מנזר גדול במעלה אדומים שנהרס. בין תלמידיו הותיקים היה מר-סבה שעל שמו מנזר מפורסם בסמיכות לבית לחם.
18
מנזר וכנסיית סיידנאייה (סיידה) –
יווני אורתודוכסי
רחוב סיידה
שמו המלא "סיידה אנה", מנציח את אימה של מרים, אם ישו. המסורת מספרת על יוסטיאנוס שניסה לצוד את הצבי שהורה לו את הדרך במדבריות סוריה והצבי הפך ל"מריה". יוסטיאנוס הקים כנסייה בסוריה ובה איקונה של ה"צבי" אולם האיקונה נדדה בין ירושלים וסוריה עד שקובעה סופית במנזר. במתחם, כנסייה קטנה מופעלת ע"י נזירות והאיקונות מדגישות את מריה ואת אנה. בקצה האולם אגן טבילה גדול ופעיל.
19
מנזר סנטה קתרינה – יווני אורתודוכסי
חוש סיקסיק/ רחוב השליחים
קתרינה הייתה קדושה נוצרית מהמאה ה-4, ילידת מצרים שהוצאה להורג ע"י הרומאים. במקום מנזר קטן ובו גרות נזירות ספורות ומשפחות. שירת בעבר בעיקר עולי רגל מרוסיה. נזכר לראשונה ב- 1450.
20
מנזר וכנסיית סנט מיכאל (ארכאנגלי) –
 יווני אורתודוכסי
רחוב סנט פרנסיס
מוקדשת למלאך מיכאל המלווה את הנשמות. בכניסה לכנסיה בקומה השנייה, תמונת המלאך עם חרב בידו הימנית ונשמה בידו השמאלית. במרכז הכנסייה אבן ש"נלקחה" מהר הבית שם עמד המלאך שנגף בעם על חטא ספירת העם בימי דוד. בפינה המזרחית, קפלה שניתנה לסרבים. המקום מוזכר לראשונה בספרות עולי הרגל בסוף המאה ה-14.
21
מנזר סנט גאורגיוס – יווני אורתודוכסי
רחוב סנט פרנסיס, סמוך לכנסיית טרה סנטה
מגדולי הקדושים הנוצריים האורתודוכסים. מוכר בשמו המקוצר: ג'ורג . נולד בלוד בשנת 275 לערך, שירת כמו אביו כקצין בצבא הרומי וכאשר סירב לממש את צווי הקיסר דיוקלטיאנוס לדכא את הנוצרים, הוצא להורג בעינויים וראשו נערף. נקבר בעיר הולדתו בשנת 303 בכנסייה הנושאת את שמו. האגדה מייחסת לו הריגת דרקון, האירוע  נוסף ככינוי לשמו וכסמל בכניסה למנזרים רבים. נחשב לפטרון הקדוש של ארצות רבות כגון:אנגליה, גיאורגיה, אתיופיה ,מונטגרו ורוסיה. מכונה גם:אלח'אדר ועל שמו כנסייה וישוב ליד בית לחם. יום הזיכרון שלו (23 אפריל) נחשב קדוש (עיד א-ליד) ונוהגים  לעלות לקברו.
22
כנסיית  סנט סלבדור (טרה סנטה) - פרנציסקני
בין השער החדש לסנט פרנסיס
מסדר הפרנציסקנים נוסד ע"י פרנציסקוס הקדוש מהעיר אסיזי שבאיטליה ב- 1209 אשר הטיף לחיי עניות ואי החזקה ברכוש. בשנת 1339 הופקד המסדר ע"י האפיפיור בנדקיטוס ה-12 על שמירת המקומות הקדושים בא"י והתמקם בהר ציון. תפקיד זה נתן להם את הכינוי "שומרי ארץ הקודש" ( קוסטודיה טרה סנטה ). במאה ה-15 גורשו מהר ציון וב-1559 רכשו את המגרש בפינה הצפון-מערבית של העיר העתיקה שם הקימו מתחם של בתי מלאכה ואת כנסיית סנט סלבדור ב- 1885 הבולט במגדל הפעמונים הגבוה והמחודד. פירוש המילה סלבדור בספרדית הוא: המושיע.
23
מנזר סנט בזיליוס – יווני אורתודוכסי
 בתוך סמטה המתפצלת מעיקול רחוב אלפרייר לצפון מערב
ע"ש בזיליוס הגדול מקייסרי (329-379),קדוש נוצרי, הבישוף של קייסרי, תיאולוג וסגפן. אחד ממקדמי העמדות בועדת ניקיאה, אבי הכנסייה בקפדוקיה ואחד משלושת ההיררכים הקדושים. ניסח את החוקים שהנהיגו את התנועה הנזירית של הכנסייה המזרחית. הוצא להורג ב-379 לערך. במקום מגורים וכנסייה קטנה המתוחזקת ע"י נזירות ופעילה רק בחגים. המקום נזכר לראשונה ב-1450.
24
מנזר תיאודורוס – יווני אורתודוכסי
רחוב קזה נובה
תיאודורוס היה מרטיר מזרחי במאה הרביעית וקדוש מוכר בירושלים ובגיאורגיה. המקום שמש בעבר צליינים רוסים. כיום משמש המנזר כדירות מגורים.
25
מנזר סנט ניקולאס – יווני אורתודוכסי
רחוב הפטריארכיה היוונית
מנזר מהגדולים בעיר העתיקה, נזכר לראשונה ב-1400, ע"ש הבישוף של מירה שבמחוז ליקיה בדרום-מערב טורקיה, קדוש נוצרי מהמאה ה-4 הנחשב פטרונם של המלחים, השבויים והסוחרים. במערב התפרסם כפטרונם של הילדים. שיבוש שמו בניב ההולנדי: סנטה קלאוס, מחלק המתנות החביב בחג המולד. 
26
מנזר האחיות הרוזרי (המחרוזת) - קתולי
רחוב הפטריאכיה הלטינית
מחרוזת התפילה הנוצרית נקראת: "רוזרי". המחרוזת מורכבת מחמש עד 10 קבוצות של עשרה חרוזים המפורדים בחרוז אחד גדול. בחיבור החוט יש צלב או דבר אחר המסמל את הצלב. בכנסייה הקתולית משמשת המחרוזת את המאמינים כדי להתרכז בתפילה ב-15 אירועים מחיי ישו  ומחולקים ל-3 קבוצות בנות 5 אירועים בכל אחת: השמחה - הבשורה, הביקור, הלידה, הצגת ישו במקדש, מציאת ישו במקדש. היגון: - יגון ישו בגת שמנים, המלקות, ההכתרה בקוצים, נשיאת הצלב, הצליבה. המאורעות הנשגבים – התחייה, העלייה השמימה, ירידת רוח הקודש, עליית מרים השמימה והכתרתה למלכת השמים..בין כל בין כל קבוצת חרוזים, חוזר המאמין ואומר תפילה הכוללת מס' קטעים ובין היתר את תפילת "אבינו שבשמים". בכנסיות האורתודוכסיות משמשת המחרוזת בעיקר את הנזירים. הכנסייה הקתולית הכירה רשמית במחרוזת בשנת 1520 בתקופת כהונתו של האפיפיור ליאו העשירי. בשנת 1880 הוקם מסדר קתולי בשם: "אחיות המחרוזת הקדושה" (הרוזרי), זהו המסדר היחיד שהוקם בארץ הקודש בעת החדשה. מקימיו הם מזכיר הפטריאכיה הלטינית, ערבי-נוצרי מהצפון האב ג'וזף טאנוס והאחות אלפונסין דניאל, ערבייה ירושלמית. ברשות המסדר בית הארחה ברחוב אגרון,מרכז פעילותו במנזר בבית חנינא והנו פעיל בתחום החינוך. ברשותם בתי ספר ובתי יתומים באזור בית לחם, רמאללה ועבר הירדן.
27
מנזר מגאלה פנאגיה –
יווני אורתודוכסי
רחוב הקופטים, מול החאן הקופטי
פירוש השם "הגדולה שבקדושות" – שהיא מרים, אם ישו. לפי המסורת מהתקופה הביזאנטית, המנזר הוקם ע"י אצילה רומית בשם מלניה שהתמסרה לחיי צדקה ונזירות, עלתה לירושלים בראשית המאה ה-4, גרה במקום עם 90 נזירות והקימה בירושלים מוסדות צדקה ומנזרים. במנזר שתי כנסיות אחת מעל השנייה ומלניה קבורה בכנסיה התחתונה.
28
מנזר פנטלימון –
יווני אורתודוכסי
רחוב דמיטריוס
 
29
מנזר וכנסיית סנט ג'ורג'
וקולג' בנות סנט דיאמנה - קופטי
רחוב סנט גורג
נרכש ע"י הקופטים במאה ה-19 ומשמש כמרכז חינוכי של העדה. אודות ג'ורג' ראו לעיל (21). בכנסייה מוצגת זרועו של סט. גורג' והשרשרת שבה נכבל.
30
הפטריאכיה היוונית קתולית
רחוב הפטריאכיה היוונית, סמוך לשער יפו.
תחילתה במאה ה-17 כמחאה תרבותית וחברתית של קהילות מקומיות דוברות ערבית נגד הכנסייה האורתודוכסית ומ-1724 היו לקהילות היווניות-קתוליות אנשי דת עצמאיים. חדירתם לא"י לוותה בסכסוך קשה מול הכנסייה האורתודוכסית עד קבלת הכרה מצד הסולטאן מחמוד השני ב-1838 בפטריארך של אנטיוכיה כר' הכנסייה היוונית-קתולית. בתקופת המנדט גדלה הכנסייה הקתולית וכל מאמינה היו ערביים . הכנסייה דרשה מהוותיקן ייצוג בלעדי של הקתולים ולא לאפשר לפטריארכיה הלטינית לזכות בכל התקציבים. ב-1960 הועלתה הכנסייה לדרגת פטריארכיה שבראשה עומד ארכיבישוף. ב-1848 רכשו מגרש ברובע הנוצרי והקימו את בניין הפטריאכיה. ערביותם של מאמיניה וכמריה באה לידי ביטוי לאומני בסכסוך מול ישראל וב-1974 נעצר הארכיבישוף קאפוצ'י כשחזר ברכבו מירדן עם נשק מוסתר שיועד לארגוני החבלה.
31
מנזר סנט מרי - קופטי
רחוב סנט ג'ורג'
מנזר קופטי קטן בסמיכות למרכז הקופטי בעיר העתיקה. 
32
כנסיית ומנזר יוחנן המטביל (פרודרומוס) –
יווני אורתודוכסי
רחוב שוק אבטימוס
כנסייה מהקדומות בירושלים, נקראת ע"ש יוחנן הקדוש וביוונית: "פרודרומוס" – החלוץ, כינויו של יוחנן. במבנה הכנסייה 2 קומות. הקומה התחתונה היא כנראה ביזאנטית. הכתובת באנגלית בקיר מ-1926 מספרת כי חברי מסדר סט. ג'ון האנגלים-פרוטסטנטים עורכים שם את תפילותיהם. בקומה העליונה כנסייה ובה שמור חלק מעצם שלפי אמונתם שייכת לגולגולת יוחנן הקדוש. מסביב לכנסייה דירות מגורים של המנזר. הכניסה למתחם מרחוב הנוצרים.
33
כנסיית מרים של הייסורים-
 ארמנית קתולית
התחנה ה-4
נבנתה ב-18881 על שרידי כנסייה קדומה מהמאה ה-5-6 . הכנסייה מוקדשת ל"גברתנו המתייסרת". בשעת חפירת יסודות הכנסייה התגלתה רצפת פסיפס גדולה ובמרכזה איור של זוג סנדלים. יש המייחסים את האיור שציין את המקום בו עמדה מרים כשראתה את בנה נושא את הצלב אולם כיוון שהמקום יוחס לאירוע רק במאות ה-13-14, לכן יש שמייחסים את האיור כחלק מרצפת פרוזדור של חצר רחצה קדום ללא משמעות דתית.
34
כנסיית פרטוריום - יווני אורתודוקסי
רחוב הויה דולורוזה – בין קשת אקה הומו לצומת ההוספיס
לדעת היוונים האורתודוכסים,שם היה מקום המשפט (הפרטוריום). במרתף נמצאים מתקני בית סוהר מהתקופה הרומית וגומחות לאסירים. היוונים מזהים את אחת הגומחות כתא המאסר של ישו.
35
מנזר האחיות ציון (אקה הומו) –
לטיני קתולי
הויה דולורוזה כניסה מרחוב מעלה הנזירות
מנזר והכנסייה של "האחיות של ציון" נוסדו ע"י היהודי המומר, האב אלפונס רטיסבון. בנוב' 1857 קנה את המקום והקים מנזר וכנסייה. מקורות אחרים מוסרים כי השטח נקנה ע"י רטיסבון לצורך הקמת בתי מלאכה עבור ילדים יהודים שהתנצרו. קשת "אקה הומו" פירושה: "זה האיש" על פי המסופר ביוחנן יט' שהנציב הרומי פילטוס הוציא את ישו לעם ואמר "הנה האיש" והעם צעקו: "צלוב". ניתן לראות את המשכה של קשה "אקה הומו" בתוך המנזר (שאינה אלא קשת ניצחון של הדריאנוס מ- 135 לספירה), המשך הרצפה הרומית ובור מים הרודיאני. באולמות הכנסייה מתקיימים סדנאות שונות. הכניסה בתשלום.
36
כנסיית ההרשעה –
קתולי פרנציסקני
התחנה ה-2 של  דרך הייסורים
על-שם משפטו/הרשעתו של ישו ע"י פונטיוס פילטיוס, הנציב הרומי, במצודת אנטוניה בשנת 33 לספירה. המשפט עצמו התקיים לפי המסורת בתחנה הראשונה שנמצאת במתחם ביה"ס אלעומריה, מדרום לרחוב דרך הייסורים.
37
כנסיית ההלקאה (פלגסיון) –
קתולי פרנציסקני
באותו מקום
התחנה ה-2 , מקום הלקאתו של ישו לפי המסורת ע"י החיילים הרומים לפני שהחל את דרך הייסורים. לפי וויליאמז שביקר במקום ב-1843, המסורת היא עוד מימי הצלבנים. המקום ניתן לפרנציסקנים בשנת 1838 ע"י אברהים פחה. ב-1839 נבנתה במקום קפלה חדשה על שרידים עתיקים, במימון הדוכס מכסמיליאן מבוואריה.  
38
כנסית סנט ניקודמוס (דיר אלעדס) –
 יווני אורתודוכסי
קצה חוש אלעדס – צפון מזרח לכנסיית ההלקאה
כנסייה שהוקמה לראשונה בתקופה הצלבנית. המקום מזוהה ע"י היוונים כמקום כלאו של פטרוס ואף מראים בקומה התחתונה את הכלא שמשם שוחרר פטרוס ע"י המלאך. מסורת אחרת מזהה את המקום עם ביתו של הורדוס אנטיפס, מושל הגליל שהתבקש ע"י הנציב פונטיוס לשפוט את ישו אולם הורדוס ביזה את ישו והחזירו לפונטיוס. הכנסייה נקראת ע"ש נקדימון שסייע ליוסף הרמתי להוריד את ישו מהצלב ולקברו. לפי המסורת הנוצרית (יוחנן ג'), היה נקדימון חבר הסנהדרין, ו"קצין היהודים". כיוון שהמקום שמש גם כבית תמחוי וסיפק מרק עדשים לעניים (עד היום מראים את 2 הסירים הגדולים), נקרא המתחם והרחוב המוביל אליו: דיר אלעדס.
39
כנסיית סנטה אנה –
לטיני קתולי
דרך שער האריות
המסורת מייחסת למקום את ביתם של הורי מרים, אם ישו ושם נולדה "הבתולה הקדושה". במקום הייתה כנסייה עוד מתקופת קונסטנטין אולם היא חרבה. צלאח א-דין הקים שם מדרסה בשם "א-צלאחיה" . המוסלמים עזבו את המקום במחצית המאה ה-18 בטענה שיש שם שדים ורוחות. ב-1856 מסר הסולטאן העות'מאני ע"א מג'יד את המקום לצורך הקמת כנסייה קתולית. המפתחות למקום נמסרו בטכס לקונסול צרפת ע"י מושל ירושלים כאמיל פחה. ב-1878 מסר מלך צרפת את הבניין למסדר "האבות הלבנים" (נקראים כך בגלל צבע גלימותיהם) והם הקימו במקום מנזר וסמינר לכמרים. בצפון המתחם חפירות ארכיאולוגיות וניתן לראות את שרידים של בריכות אגירה גדולות (100 מ"ר ו-15 מ' עומק), כנסייה ביזאנטית ואפסיס של כנסייה צלבנית הסיבה לבניית הכנסיות היא המסורת (יוחנן ה') שזאת בריכת בית חסדא שם רפא ישו אדם שהיה חולה 38 שנה.    
40
מנזר אנה ויהויכים – יווני אורתודוכסי
גג הפטריאכיה היוונית אורתודוכסית
המנזר המרכזי של הפטריאכיה היוונית-אורתודוכסית ע"ש הקיסר קונסטנטין ואימו הלנה. עבור הפטריאכיה מהווים אלו פטרוני הכנסייה הירושלמית. המנזר פרוס על שטח גדול וכולל מגורי נזירים, חדרי אוכל ומשרדים. במרכז המתחם קיימת כנסייה  קטנה שממנה מעברלתוך כנסיית הקבר. 
41
מנזר וכנסיית מאר מרון - מרוני
רחוב סנט מרק, 20
מתחם מגורים, כנסייה בקומה השנייה ואכסניה בתשלום. ע"ש מרון הקדוש, נזיר שחי בתחילת המאה ה-6. מרבית העדה המרונית מתגוררים בלבנון. 
42
כנסיית הנצרתי (הנזרין)
רחוב סנט מרק
הכנסייה הגדולה מבין הכנסיות הפרוטסטנטיות שקמו בארה"ב בתחילת המאה ה-19 ונקראות "קדושות" בגלל התנזרותם מהנאות העולם הזה, סגנון הכנסיות הפשוט, ללא תמונות או מזבח. נוסדה ב-1895 בלוס אנג'לס. ראשי הכנסייה והרועה הרוחני נבחרים ע"י המאמינים. בארץ החלו לפעול ב-1821 בקרב הארמנים שברחו מהטבח הטורקי ולאחר מכן גם בקרב ערביי הארץ. ברשותם כנסייה נוספת בשיח' ג'ראח, בנצרת וקהילה נוספת בירדן.  
43
כנסיית המשיח -
פרוטנסטנטית
מול הכניסה למגדל דוד, ככר עומר אבן אלח'טאב .
"כנסית המשיח" הנם חברי ארגון אנגליקני-משיחי שהוקם ב-1809 בשם "האגודה הלונדונית לקידום האמונה המשיחית בין היהודים" והם הכנסייה הפרוטסטנטית הראשונה שהוקמה בעת החדשה באימפריה העות'מאנית. המוטו של אמונתם לקוח מהאיגרת אל הרומאים (א' 16) כי לפני שיבת ישוע יחזור העם היהודי לארצו. עשור לאחר התבססות הארגון בירושלים הוקמה הכנסייה בשנת 1849 כמתחם שבו גם בית חולים ובית ספר. מייסדי הכנסייה שואפים שיהודי לא יקראה בנצרות דר זר ולכן כל הכתובת בכנסייה הם בעברית עם דמיון לבית כנסת. על חזית העץ כתובים בעברית עשרת הדברות, תפילת האדון (מתי ו' 13-9) והאני מאמין של השליחים. הכנסייה היום שייכת לארגון הכנסייה האנגליקנית בא"י ואינם כפופים לבישוף הכנסייה האנגליקנית משיח' ג'ראח.
במקום דגמים של העיר העתיקה, מנהרה הרודיאנית ובית הארחה בתשלום.
44
כנסיית סנט מרק – סורית אורתודוכסית
רחוב אררט / מנזר האשורים
כנסייה מהמאה ה-12 אשר בנויה על שרידי מבנים מהמאה ה-6. המקום משמש כמרכז הדתי והרוחני של הסורים בירושלים. לפי אמונתם, שם היה ביתו של סנט מרק, מחבר האוונגליון "מרקוס", חדר "הסעודה האחרונה", סדר פסח של ישו והשליחים ובמקום הזה התכנסו השליחים 50 יום לאחר חג הפסח ("פנטקוסט" = חמישים) ונחה עליהם רוח הקדש. למקום הזה אף נמלט פטרוס לאחר ששוחרר ע"י המלאך. 
45
כנסיית סנט תיאודורוס - ארמני
הרובע הארמני
נבנתה ע"י המלך הארמני חטום מקיליקיה ב-1256 לזכר בנו טורוס, שנהרג בקרב כנגד המצרים. במקום ספרייה ארמנית ובה תרגומים רבים של כתבים כנסייתיים. בספרייה גם אוסף גדול של מגילות ארמניות מעוטרות. תיאודורוס היה מרטיר מזרחי במאה הרביעית וקדוש מוכר בגיאורגיה.
46
 
הפטריאכיה הארמנית
וכנסיית סנט ג'יימס
רחוב הפטראיכיה הארמנית
הארמנים קבלו את הנצרות ב-301 (לפני הביזאנטים), עלו לרגל, הקימו עשרות כנסיות שנהרסו בכיבוש הפרסי ב-614. המוסלמים אפשרו לארמנים לפעול בירושלים אולם פריחה גדולה הייתה בתקופה הצלבנית. 2 מלכות צלבניות היו ממוצא ארמני, הוקמה יחידת חי"ר ארמנית והגיעו תרומות רבות מארמניה. צלאח א-דין העניק להם חסות וחופש פולחן. גם בתקופה הממלוכית שפר גורלם וגם התורכים הכירו בזכויותיהם וזכו להעדפה יחסית לקהילות הקתוליות האחרות.
הפטריאכיה בירושלים קיימת מאז היווסדה במאה ה-6 ולהם מעמד חושב במקומות רבים כולל בכנסיית הקבר. במלה"ע ה-1 נאלצה הפטריאכיה לקלוט רבים מפליטי הטבת הטורקי. כנסיית סט. ג'יימס נחשבת כאת היפות ביותר בירושלים. בעבר הייתה מבנה ביזאנטי ועל שרידיו בנו במאה ה-6 באישור צאלח א-דין את הכנסייה. המבנה הנוכחי הוא מהמאה ה-12. ע"ש יעקב בן-זבדי, אחד מ-12 שליחי ישו שהוצא להורג ע"י הורדוס אגריפס בשנת 44. לפי המסורת, ראשו הערוף של יעקב טמון בקפלה שבקיר הצפוני. בכנסייה קבור גם יעקב, אחי ישו, הבישוף הראשון של ירושלים שנהרג לפי המסורת כאשר יהודים השליכוהו מפינת הר הבית. שיקום הכנסייה למראיה הנוכחי נעשו ע"י הפטריאך גיאורגי (1717-1749) המוכר בכינוי "נושא השלשלת" אותה סחב במסעותיו בארמניה לכיסוי חובות הכנסייה.
47
מנזר סנט ג'ורג' – יווני אורתודוכסי
 
אודות סנט ג'ורג' , מגדולי הקדושים הנוצריים,ראו לעיל (21).
48
כנסיית המלאכים (דיר אל זייתון) - ארמני
 הרובע הארמני
לפי המסורת במקום היה ביתו של חנן, חותנו של קייפא הכוהן ששפט את ישו לאחר מאסרו בגת שמנים ולפני הבאתו למשפט אצל פונטיוס. המקום מוכר גם בשם כנסיית "מלאכי השרת הקדושים" שלפי המסופר, כיסו את פניהם בשעת הבאתו של ישו למשפט אצל קייפא. הכנסייה הנוכחית הוקמה במאה ה-12 כנראה על חורבות כנסייה קדומה מהמאה ה-4. בכנסייה מראים את "מקום מאסרו הראשון של ישו". בחצר עץ זית שלפי המסורת נקשר אליו ישו טרום משפטו. עולי רגל נהגו לשבור מענפיו וכיום הוא מוקף בגדר אבן להגנה עליו. הכנסייה משמשת את הקהילה הארמנית לצרכים היומיים. במקום קיים גם מנזר נשים ארמניות.
 
 
 
 
 
דיר א-סולטאן
- אתיופי/קופטי
גג קפלת הלנה הקדושה שבכנסיית הקבר בסמוך לתחנה התשיעית.
שמש בתקופה הצלבנית כמתחם הקאנונים של כנסיית הקבר לטובת מגורים וסעודות. במחצית המאה ה-18 כשהגיעו הנזירים האתיופים לישראל, התמקמו במתחם זה. ב-1837 נטשו בגלל מגיפת הדבר שפגעה בהם ונזירים אחרים באו מאתיופיה במקומם. הקופטים טוענים לבעלות על המקום וזכו לתמיכת העות'מאנים אולם לאחר מלחמת ששת הימים, ב-1970 כאשר הלכו הקופטים לטכס הפסחא בכנסיית הקבר, השתלטו האתיופים על המתחם. ישראל הייתה בקשרים דיפלומטיים טובים עם היילה סלאסי קיסר אתיופיה ולא החזירה את המצב לקדמותו. ביהמ"ש סירב להתערב בסטאטוס קוו וגם וועדת שרים מיוחדת לא שינתה את המצב. ישראל התחייבה מאוחר יותר בהסכמי השלום עם מצרים לפתור את הסכסוך אולם האתיופים איימו שיפגעו ביהודים שבארצם ואף ביטלו את המסורת של העלייה פעם בחיים לירושלים ומאז הסכסוך לא נפתר.בסמוך למגורי הנזירים, גדל עץ זית שמייחסים לו את מקום עקידת יצחק. בין המתחם ורחבת כנסיית הקבר מחברות 2 קפלות אתיופיות (ראו להלן). שמו של הגג ניתן לו כנראה בגלל שהסולטאן העות'מאני נתן להם את המקום ולפי אמונתם זה המתחם של שלמה המלך.
 
קפלת "דמות ארבעת החיות" (עליונה) קפלת "מיכאל הקדוש" (תחתונה) –
אתיופיות
במעבר בין רחבת כנסיית הקבר לגג דיר א-סולטאן
המקום שמש כמעבר מגג דיר א-סולטאן לכנסיית הקבר מאז המאה ה-17. החל מהמאה ה-19 השמישו האתיופים את המקום לקפלות תפילה. העלינה נקראת "דמות ארבעת החיות" כנראה בגלל ציור שהיה שם והנציח את חזון יוחנן (ההתגלות, פרק ו') על "ארבעת החיות" המוכרות כ"ארבעת פרשי האפוקליפסה". התחתונה נקראת כנראה ע"ש המלאך מיכאל הקדוש אצל האתיופים והקופטים. הציורים בקפלה העליונה הם מודרניים מהמאה הנוכחית וחודשו בשנות ה-70. ניתן לראות את ביקור מלכת שבא את מלך שלמה כשברקע דמויותיהם של יהודים בלבוש חרדי...
 
 
הפטריאכיה הלטינית
רחוב סנט פטר
הכנסייה הקתולית בארץ ישראל נקראת לטינית, מרכזם בירושלים והם מונים כ-120 אלף מאמינים. הפטריארך הלטיני הראשון הוכתר מיד לאחר הכיבוש הצלבני אך לאחר כיבוש א"י ע"י האיובים ב-1187 נותר תואר פטריארך ירושלים ייצוגי בלבד. מהמאה ה-14 ועד המאה ה-19 שמשו הפרנציסקאנים כנציגי הכנסייה הקתולית בא"י וכאשר החליט האפיפיור פיוס ה-9 על חידוש הפטריאכיה הקתולית בא"י במחצית המאה ה-19 , התנגדו הפרנציסקאנים (וכמובן האורתודוכסים) למהלך. בינואר 1848 חודשה הפטריאכיה הלטינית בירושלים. בגלל האיסור העות'מאני על פעילות מיסיון ורצון הקתולים להתרחב, פעלו הקתולים בקרב האורתודוכסים בהצלחה חלקית להעברתם לאמונה הקתולית. במתחם מוזיאון קטן של תלבושות הכמרים. 
 
 
 
 

Go Back  Print  Send Page
מפות מוכנות-הזמינו ותהנו מהנחה   -   0524521113
לייבסיטי - בניית אתרים